התערוכה מציגה את סיפור כיבוש הטבע והפלנטה על ידי האדם והיקפי הצלקות אשר הותיר האדם בטבע, לצד חזרה למוטב, תיקון והשבחה של התעשייה.ניראון מאמינה שהאמנות יכולה לשנות את העולם והופכת חלום זה למציאות. עבודתה ועשייתה בעולם מגיעים מאהבתה לעולם, לחיים ויופי. בצורה לא מתחסדת ולא דידקטית בוחרת להתייחס לשאלת היחס בין האדם והטבע, בין המיקרו למאקרו ומציגה גישה בעלת קונפליקט  לזמן למקום ולסביבה.

באמנותה ניראון מחברת בלהט ובעקביות את התודעה לקשר בין החומריות ובין הרוחניות.בדרכה האמנותית מציגה ניראון ללא התחסדות וללא האשמות, מאסות של פסולת כלוא.ות ומקופלות בתוך מייצבים אסטטיים חדשים. עבודות מורכבות ומכילות רבדים שבתוכם מתחוללים מהלכים של הסתרה וגילוי. הפשטה ופיגורה חומרים של לידה, חיים ומוות. כל צופה יכול לפרש או להבין את התערוכה כרצונו, אך המסע מסתיים במדרגות לגן העדן המהווים את התחנה הסימבולית האחרונה של האדם לפני מעברו לעולם הבא, הרוחני. קשר קיומי זה סוגר את המסע.