Principle of Hope Mondadori Megastore Piazza Duomo 1 Milan, Italy

עקרון התקווה - עולם חדש

 Mondadori Megastore January 27 2019
16:00 Piazza Duomo 1 Milan, Italy

Bosmat Niron - Curator and Producer  Orit Yaghoubzadeh - Coordinator 

Centro Asteria 18-24.1.18 / International Holocaust day
Artist: Nill Kashani, Ilana Teman, Zohar Bahari, Sketchlight, Yarden Man, Eddie Sharaga, Sihimrit Biton, Nurit Ovadia, Boaz Perlstein, Paolo Colombini, Mirco Dematte, Matio Golizia

 

  

 UNA TESTIMONIANZA ECCEZIONALE NEL MESE DELLA MEMORIA - www.centroasteria.it

לכתבה אודות התערוכה מאתר inn לחץ כאן

Il Principio della Speranza-Nuovo Mondo

https://www.facebook.com/100000335825293/videos/1706923552662156/

Sultana Razon Veronesi: bambina nel campo di concentramento di Bergen Belsen  - http://www.donnainsalute.it

אחריות חברתית  – ואהבת לרעך כמוך

עקרון התקווה[1] והאחריות לזולת הם מונחי מפתח באידיאולוגיה של מערכת יחסים המושתתת על אידאלים הומניים אתיים ומוסריים השואפים לגאולה ותקווה. "האינסוף מוצא ביטוי במרחב היחסים הבינאישיים" [2]. "בשעה שבראה הקב"ה את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי –בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי. שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך. [3] מדרש זה מציג את האחריות הבלעדית והאישית של כל בן אנוש לגורלה של הבריאה. "תיקון העולם ועילויו הם מטלתו ויועדו של האדם"[4]. החינוך או העיצוב המוסרי של האדם אינו צריך להתחיל מתיקון מנהגיו, כי אם בתמורה באורח חשיבתו ובכינונו של אופי"[5].

התערוכה עיקרון התקווה–עולם חדש" מבקשת להרחיב את גבולות השיח בנושא השואה ולחרוג מההווה הנתון באמצעות תפישת "זרעי העתיד", להפוך את הטרגדיה של השואה לכינון אהבת האדם,  קידוש החיים, תוך השתתת ערכי המוסר. אנה פרנק כתבה ביומנה "ולמרות הכל, עודני מאמינה שבני האדם טובים ביסודם". אדם הומני, פועל מתוך השכל הישר, ומבין את משמעות האחריות החברתית, "הומניות פירושה...לפתוח את עצמנו בכל לב ולכל".[6] התקווה היא כוח מניע אנושי המכוון אל עתיד טוב. כי "היפה הוא הסמל של הטוב המוסרי"[7]. מכל הזנים והיצורים, האדם הוא המתועב ביותר, הוא האחד שברשותו זדוניות, והעובדה שהוא מסוגל לעשות רע מוכיחה את נחיתותו המוסרית לעומת בעלי חיים שאינם עושים כל רע.  "ועשה את העולם הזה כנגד העולם של מעלה, וכל מה שיש למעלה, כדוגמתו למטה, וכל מה שיש למטה, כדוגמתו בים, והכל אחד."[8] ועל כן יש עלינו לקוות כי חוקי המוסר יפעלו ועל כן "פעל כך שמעשיך יתאימו לממלכת תכליות אפשרית "[9] .תכלית קיומנו היא אמונה ותקווה אם תרצו אין זו אגדה. (הרצל)..."אכן, עוד תהייה האדמה למקום החלמה, וכבר אפופה היא ריחות חדשים נושאי ישע ותקווה חדשה."[10] לכן נוצרת לנו חובה לפעול להגשמת מטרת השלום הנצחי.

זהו נוף רוחני חדש [11]" העוסק בסוגיות צורניות עם ערכים אסתטיים ומוסריים אשר מציג שאלות בנוגע למרחב ולזמן, ולמושג יסודי ומרכזי וחשוב בכל התורה, בנצרות, ובניסוחים שונים הוא מופיע גם בדתות אחרות " ואהבת לרעך כמוך" [12]"זוהי הדרך הנכונה לחיים [13]עד ששוב " לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"[14].

מלחת העולם השנייה – השואה הם אחת מתקופות השפל החמורות ביותר בהיסטוריה האנושית.  ההפרות המחרידות והנרחבות של זכויות האדם הבסיסיות בתקופה זו הכשירו את דעת הקהל בעולם לרעיון, כי שיתוף פעולה בינלאומי להגנת זכויות האדם וחירויותיו הבסיסיות הוא צורך חיוני לבניית חברה בינלאומית חדשה ובריאה.
זיכרון השואה נתפס כאירוע היסטורי מכונן. מתוך כך מתבקש לייחס למחשבה של "תיקון עולם" במשמעויות תהליכיות אישיות, קהילתיות וחברתיות. החזון לצרוב זיכרון, נרטיב בו השואה אינה אוסף נתונים וחשיפה לבוטות הרוע והסבל, אלא יש בה כריכה בין החיים בעלי הערך והמשמעות שהמשיכה להתנהל בתוך מציאות הכיליון. התערוכה מבקשת ליצור אורות גנוזים של תיקווה ומקדמת את עיקרון התיקון במשמעותו החברתית. זוהי למעשה אמנות בעלת מחשבה רוחנית. "ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבם והסירותי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר" [15].

בקונגרס הציוני החמישי בבאזל טען בובר "שאמנות יהודית תפקידה לחנך חינוך ערכי, אסתטי, להיות מכשיר לידיעת עצמית, לתפקד כחיל – חלוץ תרבותית לעם ולעולם. לפרוח ולהפריח את כמיהתנו ליופי ולטבע...עלינו להשתמש במורשת העבר כחומר. האמנות חשובה לציוניות ככלי מחנך לרגשות ליופי...אין כאמנות להבעת האמת – והאמנות היהודית תבטא יותר מכל את מהותנו כציונים, כיהודים, כבני  אדם. היא תהיה עדות להתעוררותנו. נתבונן בה, אומר בובר, ונדע את עצמנו"[16]. ההכרזה בדבר זכויות האדם 1947, מציגה את העקרונות האוניברסליים לזכויות הטבעיות של כל בני האדם "כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה". באסלם החדית מייחסת למוחמד את האימרה "אף אחד מכם אינו מאמין באמת עד שהוא מבקש עבור אחיו מה שהוא מבקש עבור עצמו. [17]

בשמת ניראון
2018

[1] עיקרון התקווה כתבים נבחרים - ארנסט בלוך, ספריית פועלים

[2] כוליות ואינסוף, עמנואל לוינס, עמוד כא

[3] קהלת רבה, פרשה ז, יג.

[4] אנסלם קיפר, מוזיאון תל-אביב, מרדכי עומר, 2001 עמ 14

[5] עמ' 155, הפילוסופיה של עמנואל קאנט, שמואל הוגו ברגמן. מאגנוס

[6] ביקורת כוח השיפוט, עמ 167

[7] קאנט, ביקורת כוח השיפוט, עמ' 165.

[8] זוהר, מדרש הנעלם, ח"ב, כ ע"א

[9] הפילוסופיה של עמנואל קאנט, שמואל הוגו ברגמן, מאגנס,  תשס"ג עמוד 93

[10] כה אמר זרתוסטרא – פרידריך ניטשה,

[11] ישעיה פרק ב, פסוק ד

[12] ויקרא, פרק יט' פסוק יח'

[13] דהרמה, Anusasana Parva 113

[14] ישעיה פרק ב, פסוק ד

[15] יחזקאל יא, פסוק יט

[16] ספורה של אמנות ישראל, בנימין תמוז עמ 15

[17] Love for your Brother What You Love for Yourself"  in The Forty Hadith of Imam Nawawi